פרחים טיפול וגידול פרחים וצמחי בית

נרקיסים ( Narcissus )

הנרקיסים אינם פורחים כה מוקדם כצמחי היקינתון, אך שיטת גידול זהה. על-מנת לקבל עציץ עמוס פריחה שתול את הבצלים בשתי שכבות. שתול תחילה בצלים בקרקעים העציץ. כסה אותם בקומפוסט, כך שיגיע לגובה ראש הבצל. שתול את שכבת הבצלים השנייה. מעל הראשונה; ראשי הבצל צריכים לבצבץ בראש העציץ. זני Carlton ו-Golden harvest של הנרקיסים צהובי פרח (daffodils) וזני Geranium ו-Cragford של מיני הנרקיס האחרים טובים לגידול בעציצים. בארץ מגדלים בעציצים ובגינות 4 מיני נרקיס.

מבחר גדול של פקעות, צמחי בצל יש ברשת חנויות פרחים בלנקה. חנות פרחים בלנקה נמצה במרכז היער הרצליה בכתובת רחי שדרות חן 7. יש גם סניף של חנות פרחים בנתניה שדרות וייצמן 16. אתה יכול להזמין זרעים ובצלים דרך הטלפון ולשלוח אותם בדואר.

יקינתונים ( Hyacinth )

יקינתונים (משפחת השושנים) אלו צמחי הבצל המקובלים ביותר לגידול בעציצים. על-ידי שתילה מתוכננת בהדרגה, אפשר לקבל גלי פריחה מדצמבר ועד אביב. לקבלת פריחה מוקדמת קנה בצלים מוחנים באוגוסת. בצלים אלו קיבלו כבר טיפול חום ראשון ( חוקי לקיץ ) ולאחריו טיפול קור ( חקי החרף ). טיפלים אלו שמרים (או מאלצים ) פריחה מהירה. לאחריהם הכן בצלים גדולים רגילים שטול אותם  כשראשם המחודד מבצבץ מתוך הקומפוסט. שמור אותם במקום מואר  וחמים יותר על מנת לעוררם לפריחה. זכור לסמן את העציצם על-פי תאריכי הטיפול, וכך תוכל להביא ראשון-ראשון ואחרון-אחרון.

אם יש לנו אירוע, וארוחת ערב ואנחנו רוצים שהפרחים הטריים ( והסגורים) שקנינו ייפתחו מהר ויהיו מרשימים, לוקחים כפית סוכר שטוחה, ממיסים אותה במי האגרטל ומניחים את האגרטל עם הפרחים בחדר חם כמו בקיץ (אפילו אם מחממים במיוחד). רק כפית סוכר וסביבה חמה.

ממליצים חנות פרחים בהרצליה פרחי בלנקה בכתובת שד' ח"ן 7 , שעובד גם בעיצוב אירועים וגם כיחנות פרחים הכי יפה וחזקה באזור השרון.

איך בודקים טריות של פרח?

פרחים סגורים מעידים על טריות, אבל ישנה עוד דרך לדעת:

מרימים כל פרח ובודקים בתחתית של כל כל גבעול. אם הוא רטוב ומוצק, הכל בסדר. אבל אם הוא קצת רירי, רך וספוגי, המשמעות היא שהתחיל שם תהליך ריקבון ופרח לא טרי. למרות שבענף שלו לא מבחינים במאומה, הוא יהיה לכם בבית פחות זמן.

איך מקבלים גלדיולות זקופות?

קוטמים באומץ לגלדיולה- סייפן בעברית – את הפרח העליון, והסגור הזה. עמוד הפרחים יישאר זקוף ככה לכל אורך חייו, כי מתברר שכל הכובד והכיפוף, הוא מהפרח העליון.

קלתיאה ומרנטה Maranta & Calathea

קליאה

המרנטות וקרובותיהן הקלתיאות הן, אולי, הצמחים המרהיבים ומושכי העין ביותר מבין צמחי העלווה הביתיים. כל עלה ועלה נראה כמו צויר ביד, והציורים אופיינים ומיוחדים לזנים השונים. שני הסוגים משתייכים למשפחת המרנטיים. ישנם, אמנם, סימנים בוטניים המבדילים בין המרנטות לקלתיאות, אך קיים בלבול גדול בהגדרה ובזיהוי. כללית, המרנטות הן צמחים נמוכים, שחוחים, והקלתיאות זקופות יותר. עם זאת , שני השמות ניתנים לפעמים ללא הבחנה.

המרנטות קרויות על שם הבוטנאי הוונציני ברתולומיאו מרנטי,שהיה מפורסם בתקופתו – אמצע המאה ה-16. הסוג כולל כ-14 מינים, אשר מוצאם בטרופים של מרכז אמריקה ודרומה. הקלתיאות רבות יותר (שמן נגזן מן המלה היוונית קלתוס, שפירושה סל) ישנם בסוג זה כ-100 מינים, אשרמוצאם גם הוא בטרופים של מרקז  אמריקה ודרומה, וכן באיי הודו המערבית.

גוזמניה ( Guzmania )

גוזמניה היא סוג נוסף המשתייך למשפחת הברומליים. הסוג כולל כי 90-80 מינים, רובם גדלים באיי הודו המערבית ובחלק הדרום-מערבי של אמריקה הדורומית. הסוג קורא על שם א. גוזמן,  שהיה איש טבע ואספן צמחים ספרדי. הצמחים הוכנסו לתרבות בראשית המאה ה-19.

כהרבה ברומלים, גם צמחים אלו הם גדלים על ענפי צמחים אחרים ( המשמשים להם מצע תומך), אך הזנתם אינו קשורה ותלויה בצמח התורך. בתנאי בית מגדלים אותם כרגיל בעציצים. ישנם זנים שעולים יפה כשהם קשורים וסמוכים לפיסת קליפה או לגזה ושורשיהם הדוקים אל טחבי כבולית – חיקוי למצבם בסביבתם הטבעית.

הגוזמניות, כמו קרובותיהן הטילנדסיות, הן ברומליים בגודל בינוני, אך בעלות הפים בולטים העוטרים את הפרחים הקתנים. לגוזמניה יש הפים מחודדים, בצבע כתום או אדום, ערוכים כעין כוכב. צבעם נשמר לאורך זמן. הגוזניות הן צמחי בית נאים למראה וקלים לטיפול.

דרצנה (Dracaena )

דרצנה (דרקונית ) משתייכות למשפחת השושנים. הסוג כולל כ-40 מינים טרופיים, דמויי דקל, שמוצאם באפריקה ובאסיה. אלו צמחי בית הסונים, פופולריים, סביליםלטווח טמפררטורות רחב. יש מינים הגדלים בתנאי חוץ, באקלים ממוזג ומתון. דרצנות קרובות לקורדלינות, ויש לפעמים שמחליפים את שמותיחן. קיים בלבול רב באשר לשמות מיני שני סוגים, ולפיכך ישנן גם טעויות בזיהוי. דרצנות בעלי עלים לרוב ירוקים או מנומרים.

בטבע יכול הצמח לפתח גזה גדול ולהגיע ל-6 מ' גובה. לעומת זאת, צמחי הבית גובהם 45-60 ס"מ. לאחרונה יש ומייבאים גזע-קנים שקוטרם כ-2.5 ס"מ ואורכם עד 1 מ' מטפחים  אותם תחת זכוכית, וכך הם מניצים בקצה "ראש צמיחה" של עלים חדשים.

פיקוס הגומי ( Ficus elastica )

פיקוס הגומי הוא, אולי , צמח הבית הידוע ( והמושמץ …) ביותר. הוא נציג של סוג הכולל כ-600 מינים, בכללם פיקוס התאנה, שתפוצתם באזורי העולם החמים. פיקוס הגומי מוצאו מהודו, שם הוא גדל בר לגובה של 30 מ' ואף יותר. זני הבית המקובלים ונפוצים כיום הם פיקוס גומי – "Decora" ופיקוס הגומי – "Robusta". אלו צמחי חדר אידיאליים, בעלי עלים רחבים וגלדניים שצבעם ירוק כהה. העלים החדשים צומחים מתוך נדן אדום ( שהוא הניצן או הקדקוד ) ,  בתחילה צבעם כצבע הארד והם נעשים ירוקים עם התבגרותם. הצמחים גדולים במהירות והופכים לעצים גדולים וענפים.עם הגיל, הם נוטים באופן טבעי להשיר חלק מעליהם התחתונים.

שני מיני פיקוס נוספים, גדולי עלים, פופולריים אף הם. האחד הוא פיקוס כינורי ( Ficus pandurata או Ficus lyrata ). המכונה גם פיקוס הבנג'ו, ופיקוס בנגאלי ( Ficus benghalensis ). הפ' הכינורי הוא צמח מרשים ביותר, ביחוד בהגיעו לבגרות. עליו ארוכים  – כ-30 ס"מ, ורחבים – כ-23 ס"מ, דומים בצורתם לגוף הכינור. הצמח מסתעף היטב ומשמש הרבה את מעצבי הפנים. אמנם הוא קל לגידול, אך צמיחתו אטית יותר מאשר של פיקוס גומי, ודרושים אף יותר טיפול והשגחה.

פיקוס בנגאלי הוא בעל עלים מחוספסים-שעירים, קטנים במקצת מאלו של פקוס הגומי. הצמח גדל במהירות ומסתעף היטב. מאידך, הוא תופס במהרה מקום נרחב ועלול למלא בנופו חלק מן החדר.

רקפת מצויה ( Cyclamen persicum )

אין ספק כי זהו פרח החורף ( וראשית האביב) היפה ביותר, ומי שמצליח לגדלו ולשומרו, הנאתו מרובה. עם זאת, להרבה מגדלים עלול הצמח לגרום לתסכול רב, פי שהוא יכול לגווע לנגד עיניהם.

סוד ההצלחה בגידול הוא לאקלם את הצמח לתנאי ביתך. שמור אותו תחילה  באופן קבוע בחדר קר וספק לו לחות גבוהה על-ידי הצבת העציץ על קערית ובה חול רטוב, או שתעטוף אותו בכבול לח. ככל שרב הקור – יאריך הצמח יותר ימים.

הרקפות הנמכרותשייכות למין רקפת מצויה, צמח השייך לקבוצה של כ-16 מינים ידועים במשפחת הרקפתיים. מוצא המין  -מן האיזור הים-תיכוני. המין נתגלה ותואר לראשונה באסיה הקטנה, בשנת 1731. השם מורכב מן המלה היוונית "ציקלוס" – שפירושה מעגלי, וואת שום ההתפתלות הסלילית הסלילית של גבעול הפרח, בכמה מינים, עם יצירת הפירות והבשלת הזרעים.

קרוטון (Codiaeum variegatum)

צמח זה נחשב לאחד מצמחי הבית הצבעוניים ביותר. בהתאם בהתאם לכך, נהוג לכנותו "כתונת יוסף" (כתונת הפסים). הקודן המגוון המצויר (pictum) , בשמו הבוטני המלא, מוצאו במאלאזיה ובאיי הודו המזרחית. הוא שייך למשפחת החלבלו ביים. שמו המדעי נגזר משם הצמח בפי הילידים -קודיו (Kodiho) . הוא הובא למערב במחצית הראשונה של המאה ה-19. כיום מגדלים זנים רבים, בהם יש  בעלי עלים כדוגמת עלי דפנה, כאלו שעליהם דומים לעלי האלון, אחרים בעלי עלים דמויי סרט, ועד כהנה וכהנה. כולםמאופיינים בפסי עורקים בצבע צהוב חזק, עם כתמי צבע בהירים בין העורקים. לעתים קרובות מכנים צמח זה גם בשם קודן מגון. שם נוסף לצמח זה הוא קרוטון-קודן (Croton – codiaeum) , המאחד את שני השמות הלטינים.

צמחי קרוטון תועלתם בכך שהם נמנים עם אותה קבוצה מצומצמת של צמחי -בית הדורשים פינה מוארת ובהירה לגידולם. בחר בצמח על-פי יפי העלווה. הצמח חייב לשאת עלים עד לבסיסו, והעלים אסור שיהיו חיוורים או דהים.